<h1>שו"ת לרש"י סימן שנ"ט</h1>
<h2>דף לה.</h2>
שאלו לר' על גבינות שנעשו בבית הגוי והניחם שם ליבש והיו חתומים בדפוס-העץ, כמו שרגילים לעשות. ושכח שם היהודי הדפוס, ויראים שמא זייף והחליף הגבינות וחתם באותו חותם. והשיב מאחר שאיסור הגבינות, על דעת ר' שמעון וריב"ל שדבריהן עיקר, אינו אלא משום גלוי, ואין אנו נזהרי' היום משום גלוי, אם יש לו בהן טביעות עין ומכירם, נ"ל שמותרי', כי התורה חסה על ממונן של יש[ראל]. ועוד כי הגוי במה שאין לו ריוח, לא יטרח ויזייף ויירא.
